<h1>שאילתות פרשת ויחי שאילתא ל"ו</h1>
<h2>דף יג:</h2>
שאילתא דמחייבין דבית ישראל למישקל ולמיטרא בהימנותא ואילו מאן דאמר ליה לחבריה מזבננא ליך האי מידי לא בעי ליה למיהדר ביה ואע"ג דאי בעי למיהדר מצי הדר דיבורא בעלמא הוא דא"ל אפילו הכי לא מיתבעי ליה למיהדר בדיבוריה אלא מיבעי ליה למיקם בהימנותא ועליה איתמר [ע' תמיד כ"ח.] הדין קרייא עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי מלמד שזוכה ויושב במחיצתו של הקב"ה ולא מיבעיא דאמר ליה מיזבננא האי מידי אלא אפילו גמר בליביה לזבוני ליה אע"ג דלא אפיק מן פומיה לא מיתבעי ליה למיהדר ביה דכתיב הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו [ע' מכות כ"ד. הביא רש"י בשם השאלתות גם רשב"ם ב"ב פ"ח. כתבו ולא הודיע בשם מי] כי הא דרב ספרא הוה ליה ההוא חמרא לזבוני אתא ההוא גברא ובעייה הוה קא קרי ק"ש א"ל מי זבנת לי ניהלי בזוזי פלן לא אהדר ליה סבר לא ניחא ליה בהכי אטפי ליה וא"ל יהבת לי ניהלי בזוזי פלן לא אהדר ליה בתר דאסיק אמר ליה מן כד אמרת בזמן קדמאה גמרי בלבי לזבוני לך הא טופנא לא שקילנא מינך ואי א"ל והדר ביה מיתקרי מחוסר אמנה ואי יהיב ליה זוזי ולא משך והדר ביה קאי באיסורא [ב"מ מ"ד.] אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמרה ומן המצריים שנטבעו בים הוא יפרע ממי שאינו עומד בדבורו רבי שמעון אמר כל שהכסף בידו ידו על העליונה ותניא [שם מ"ט:] א"ר שמעון אימתי בזמן שכסף ופירות ביד מוכר אבל כסף ביד מוכר ופירות ביד לוקח אינו יכול לחזור בו מפני שכספו בידו כספו בידו ביד מוכר הוא אלא דמי כספו בידו פשיט' אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שהיתה עלייה של לוקח מושכרת למוכר דטעם מאי תקינו רבנן משיכה גזירה שיאמר לו נשרפו חטיך בעלייה הכא ברשותא דלוקח מנחי פירות אי נפלה דליקה באונס איהו טרח ומציל להו [שם] ההוא גברא דיהב זוזא אחמרא שמע דקא בעין למינסביה דבי פרזק רופילא אמר להו הבו לי זוזיי דלא בעינא חמרא אתא לקמיה דרב חסדא אמר ליה כדרך שתקינו משיכה במוכרים כך תקינו משיכה בלקוחות.
